גט למעמד הר סיני

משה בהר סיני ,Jean-Léon Gérôme

לקראת מעמד הר סיני מצווה יהוה על משה להנחות את העם להיטהר שלושה ימים. מה כוללת ההיטהרות הזו? כביסת בגדים ואי התקרבות לאשה, שנאמר "וַיֹּאמֶר, אֶל-הָעָם, הֱיוּ נְכֹנִים, לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים:  אַל-תִּגְּשׁוּ, אֶל-אִשָּׁה" (שמות ט: ט"ו). במלים אחרות, "העם" הם הגברים בעם בלבד; והנשים, ובעיקר המגע המיני עמן, נתפסים כהיפוך של הטהור, כלומר כטמא.

ג'ודית פלאסקו, אחת התיאולוגיות הפמיניסטיות היהודית החשובות (וגם הבודדות), מצביעה על כך שברגע ההיסטורי הזה במיתוס המכונן של החשיבה היהודית, המוזכר מדי שנה בשנה בחג מתן תורה, נשים לא רק מודרות, אלא מוצגות כהפרעה העומדת בין הגברים (בני ישראל) לבין האל. הן אינן נראות, כאילו שלא היו שם.

ג'ודית פלאסקו

ג'ודית פלאסקו

בספרה המצוין Standing Again at Sinai: Judaism from a Feminist Perspectiveשלא תורגם לצערי לעברית, פלאסקו חולמת על "מעמד הר סיני" מחודש, שבו ייכללו הנשים לצד הגברים, תוך מתן מקום וכבוד לידע שלהן ולחוויותיהן.

אלא שהיהדות האורתודוקסית לא רק שאיננה מציעה מעמד מחודש של מתן תורה. במקום זה, היא שבה ומייצגת נשים כמקור של טומאה וחוסר סדר, המחייב משטור והרחקה בידי גברים.

נשים מודרות מלימוד תורה וגמרא, נדחקות ממרכז בית הכנסת לעזרת הנשים, מוצגות כטמאות בזמן המחזור החודשי, נדרשות לצניעות שכלליה נקבעים בידי גברים ואפילו השירה נאסרת עליהן בטיעון ש"קול באישה ערווה". הן פטורות ממצוות שהזמן גרמן, אינן יכולות לומר קדיש או  לשמש כעדים, וכמובן שאינן יכולות לתת גט. וזה רק על קצה המזלג.

נכון, בתוך הדת היהודית התפתחו גם זרמים שוויוניים יותר, כמו היהדות הרפורמית והיהדות הקונסרבטיבית, אבל מבחינה סטטיסטית הזרמים הללו כמעט לא קיימים בישראל ושיעור המשתייכים אליהם זעום. בישראל, "הדת היהודית" הוא מושג ש(עדיין) מזוהה כמעט לחלוטין על היהדות האורתודוקסית. ונכון גם שבשנים האחרונות חלו התפתחויות פמיניסטיות רבות בתוך העולם האורתודוקסי (ולעניין זה חשובה במיוחד הפעילות של ארגון קולך), אבל אלה אינן משנות עדיין את ההלכה המקובלת. הן גם פחות רלוונטיות למי שמבקשת "אלוהים בלי כיפה".

אפשר אולי לומר כי האפליה ההלכתית איננה רלוונטית לחילונים-מאמינים, שאינם חיים לאורה. אבל זה איננו מדויק בישראל, שבה הדת איננה מופרדת מהמדינה. ענייני נישואים וקידושים נתונים למרות דתית אורתודוקסית וכך גם הרוב המוחלט של בתי הקברות. אין אצלנו הכרה בנישואים אזרחיים, אין כמעט בתי עלמין אזרחיים, אין תחבורה ציבורית בשבתות ובחגים דתיים וכך הלאה. כל מי ש"זכתה" אי פעם להיות נוכחת בבית דין רבני או בהלוויה שבה מחייבים נשים ללכת מאחור יודעת היטב שהאפליה ההלכתית חיה וקיימת אפילו בחייהם של חילונים מוחלטים.

לכן, אקדיש בבלוג הזה תשומת לב מיוחדת לנשים. בניגוד לעיסוק ההלכתי שבפוסט הנוכחי, אתמקד בעיקר בתיאולוגיה (חקר היחס בין האדם לאל). אעסוק בכיוונים תיאולוגיים המנסים להתנגד לפטריארכליות של הדת המסורתית, כלומר בדרכים להבין אלוהים באופן שאיננו מדכא ומקטין נשים. אציג תפיסות של נשים ביחס לקשר שבינן לבין אלוהים. אחפש אמונה חילונית שיכולה דווקא להעצים ולחזק נשים, במקום להחליש ולדכא אותן. אתמקד בהן, כי יותר מדי זמן מתמקדים אצלנו בגברים.

ובינתיים, הנה הטריילר של סרטם המצוין של רונית ושלומי אלקבץ, "גט". סרט שובר לב ונפלא. שווה ללכת לראות.

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s