האם התרבות דוחפת נשים לאמונה?

סדרת פוסטים על נשים ואמונה – פרק ב'

בפרק הראשון של הסדרה נשים ואמונה הצגתי נתונים על על כך שנטייתן של נשים לדתיות ולאמוניות גבוהה מזו של גברים. טענתי כי הנטייה הזו איננה יכולה להיות מוסברת באופן ביולוגי, משום שאין "מוח נשי", השונה באופן מהותי מ"מוח גברי".

צריך אם כן לחפש הסבר שונה להבדלים המגדריים באמונה. והסבר כזה יכול להיות הסבר תרבותי.

ההסבר התרבותי מציע כי אמונה קשורה למרכיבים כגון אהבה, חמלה, ריפוי ומודעות לאחר/ת – תכונות המיוחסות לנשים יותר מאשר לגברים. מתוך זווית ראיה זו ניתן למשל לטעון כי העובדה שבתרבות שלנו נשים הן המטפלות העיקריות באחרים, ובעיקר אחרים חלשים (ילדים, זקנים, חולים), מחייבת אותן לפתח רגישות יתר אל מה שהוא מעבר לעצמן, ומכאן – גם לנוכחות האלוהית בעולם.

פייר בורדיה

פייר בורדיה

מנקודת המבט התרבותית, אם כן, תכונת הרוחניות לא משקפת נטייה "טבעית" של נשים, אלא היא תוצאה של חינוך, סוציאליזציה, הכוונה והכשרה תרבותית. מרגע שניתנת לילדה הקטנה הבובה הראשונה, שממקדת אותה בטיפול ובהשקעה באחרים, ועד הפרסומות בטלוויזיה, שפונות ישירות אל נשים כאל הגורם המטפל הבלעדי במשפחה – נשים מובלות דרך תהליך סוציאליזציה, המבנה אותן לתוך אידיאל "האישה שהיא צריכה להיות". ומה שאישה צריכה להיות, כך אומרת לנו התרבות הפטריארכלית שבה אנו חיות, זה משהו למען מישהו. תהליך זה, כתב הסוציולוג הצרפתי פייר בורדייה בספרו השליטה הגברית, הוא תוצאה שקופה, בלתי נראית, של אלימות סמלית, הנמצאת בכל מקום ובשום מקום, ואשר מכוונת נשים להתייחס לאחר/ת יותר מאשר לעצמן.

הסבר תרבותי נוסף בהקשר זה הוא שלנשים קל יותר להאמין, כיוון שהחברה מאפשרת להן (ואף מעודדת אותן) לחוש רגשות יותר מגברים. כיוון שאמונה היא במידה רבה רגש (נושא שאדון בו ביתר הרחבה באחד הפוסטים הבאים), היא באה ביתר קלות לנשים לגברים מאשר לנשים. הסוציאליזציה שהן עוברות מאפשרת להן להודות בקיומה של חולשה וכאב, שהפתרונות לה יכולים להיות במקרים רבים רוחניים.

אבל אפשר גם להציע תיאוריה נוספת, לפיה רוחניות היא תכונה ששויכה בתרבויות שונות ובתקופות היסטוריות שונות הן לגברים והן לנשים. תרבויות שייחסו לה משקל רב קישרו אותה בעיקר לגברים, ואילו בתרבויות שבהן הרוחניות איננה מוערכת במיוחד היא מיוחסת לנשים. אם התיאוריה הזו נכונה, הרי הייחוס התרבותי הנוכחי במערב, שבו מוקצת תכונת הרוחניות בעיקר על לנשים, מראה על הערך הנמוך יחסית שלה.

יוצר: Paul Morley

יוצר: Paul Morley

מכל התיאוריות הללו עולה שאין שום דבר "טבעי", ברור מאליו או בלתי נמנע בנטייה של נשים לאמונה. כמו רוחניות, גם תכונות כמו מסירות לאחר/ת הן תוצר של חינוך תרבותי. נשים מאמינות יותר לא מפני שהן "מוכשרות" יותר לאמונה מטבען, אלא משום שלכך החברה מכשירה אותן.

כל זה היה טוב ויפה, אם החברה שלנו היתה מעניקה ערך גבוה לסוג ההכשרה הזו. אלא שבתרבות הפטריארכלית שבה אנו חיות וחיים זה לא המצב. תכונות כמו הישגיות, תחרותיות, אסרטיביות והצלחה חומרית – שמיוחסות תרבותית לגברים – מוערכות יותר מתכונות כמו טיפוליות, רגישות, שיתופיות ואמפטיה. כמו במקרה של הרוחניות, הן מקושרות לנשים משום שאין להן הרבה ערך, ובאופן מעגלי אין להן הרבה ערך כי הן מקושרות לנשים.

כל זה רומז שבאמונה שיש ממד פוליטי – כלומר ממד הקשור לעוצמה ולחלוקת הכוח בחברה; שדווקא מקומן השונה (וכן, הנחות והמצומצם) של נשים לעומת גברים בתרבות הוא שיוצר את הנטייה לרוחניות ואמוניות.

בכך, במשמעויות הפוליטיות של האמונה, יעסוק הפרק הבא בסדרה. 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s