אלוהי הנסים הקטנים

נס הוא הרגע הנדיר ויוצא הדופן שבו אנו עוברים מלהרגיש את מה שקורה לנו ללהרגיש את מה שקורא לנו. זו איננה הכרזה של אלוהים על נוכחותו, אלא ההתממשות של חווית הקשר בין האדם לקדושה. חנוכה הוא חג טוב להיזכר בזה. 

חוץ מהמאבק הקבוע בפיתויי הסופגניות, חנוכה היא הזדמנות מצוינת לדבר על נסים. אנחנו מברכים את אלוהים "שעשה נסים לאבותינו", מכריזים ש"נס גדול היה פה", מספרים בנס פך השמן. אבל גם – לפחות במשפחה שלי – שרים ש"נס לא קרה לנו, פח שמן לא מצאנו".

מהו בעצם נס? על פי מילון אבן שושן, נס הוא מעשה פלא, דבר שלמעלה מהטבע. המושג קשור באופן עמוק לתפיסות דתיות. כיוון שהנס נתפס כאירוע שאין להסבירו באמצעות הטבע או חוקי המדע, הוא מיוחס לרוב לישות על טבעית (אלוהים), לקדושים ולמנהיגים דתיים. וכך אנו שומעים על "עושי נסים" המרימים נכים על רגליהם, יוצרים שידוכים יש מאין, דואגים לכסף ולפרנסה, ומה לא. עשיית הנסים שמורה למי שמסוגלים לעבוד בלי, מעל או נגד חוקי הטבע, ומקור היכולת הזו מיוחס לאלוהים עצמו. כאן נראה הקשר שבין ה"נס" לבין המשמעות הנוספת של המלה – דגל. באמצעות הנס חושף אלוהים את דגלו (או כל אביזר פאלי אחר שלו) לעולם. זוהי הוכחה לקיומו של האל.

לתפיסה החילונית קשה כמובן עם הבנת הנס הזו, העומדת מול ההנחה הבסיסית על כך שאין דבר המסוגל להתעלות מעל חוקי הטבע. לכן, כשחילונים משתמשים במושג "נס" הם מתכוונים בדרך כלל לאירוע חיובי בלתי צפוי מבחינה סטטיסטית, כגון הינצלות מאסון טבע או התגברות על מחלה, או אפילו פשוט לאירוע "נפלא" שהוא לאו דווקא בלתי צפוי, כמו "נס הלידה", הצלחה המוגדרת ככזו שנעשתה "כנגד כל הסיכויים" או אפילו צירופי מקרים. המתמטיקאי ג'ון אדנזור ליטלווד טבע בהקשר הזה את חוק ליטלווד. החוק קובע שאם נגדיר נס כאירוע משמעותי שהסיכוי להתרחשותו הוא אחד למיליון, כל אדם צריך לצפות שיקרה לו נס בערך פעם בחודש. החישוב הוא כזה: בכל שנייה מתרחש (לפחות) אירוע אחד. אנחנו ערים ומודעים לנעשה סביבנו בערך מיליון שניות בחודש. כך שלפחות פעם בחודש אנו אמורים למצוא את עצמנו מול אירוע של 1:1000000.

לידה והישרדות כנגד כל הסיכויים. נס?

לידה והישרדות כנגד כל הסיכויים. נס?

אבל שתי התפיסות הללו גם יחד עלולות שלא לספק לחילונים-מאמינים. מצד אחד, ההסבר הדתי המקובל לא עולה בקנה אחד עם תפיסתנו המודרנית. נדמה לי שמחשבה על אלוהים כישות שיושבת בשמים ומשחקת עם העולם פשוט כבר איננה תופסת למי שאימץ את עקרונות הנאורות. מאידך, החילוניות האתאיסטית, שמוציאה מהנס כל ניצוץ של קדושה ואמונה ומכניסה במקומן חישובים סטטיסטיים, משטיחה את המושג ומרדדת אותו. היא רחוקה מלבטא את תחושת ההתעלות והייחודיות, שאנו מרגישים כשקורה לנו משהו שנתפס בעיננו כנס.

אז יש כמובן את התפיסה שהבריאה עצמה היא נס, משום שלא היתה יכולה להתקיים מבלי שאלוהים יברא אותה. בלי להיכנס לוויכוחים תיאולוגיים ופיזיקליים לגבי העניין, יש כאן בעיה. אם אנו נדרשים להתייחס לעולם כנס, עלינו להיות מודעים לנס שבקיומו בכל רגע. נס שהתעוררנו בבוקר, נס שהעולם עדיין מסתובב על צירו, נס שהיקום טרם נחרב. אבל מי בכלל יכול לשמר מין תפיסת נס קבועה שכזו, והאם היא לא "הורגת" למעשה את העיקרון של הנס, על הייחודיות שלו והמיוחדות שלו? הנס איננו יכול להיות זהה לשגרה, אחרת אין טעם להשתמש בכלל במילה הזו.

אבל יש עוד תפיסה (טוב, יש עוד הרבה, אבל לא לעכשיו) שמתאימה במיוחד לחילונים-מאמינים. לפי התפיסה הזו, ה"נס" הוא "התגלות" האלוהים לאדם, או "קליטה" של האדם את אלוהים. הוא הרגע הנדיר ויוצא הדופן שבו אנו "חשים את אלוהים", שאנו עוברים מלהרגיש מה קורה לנו ללהרגיש מה קורא לנו.

ההתגלות הזו, אומר מרטין בובר, היא המפגש של האדם עם אלוהים, המתקיימת בחיי היום יום. על אף נדירותה, היא יכולה להתרחש בכל רגע. זו איננה הכרזה של אלוהים על נוכחותו או על מהותו. "ההוויה ישנה, ותו לא. מעיין הכוח הנצחי זורם, נגיעתו של הנצח מחכה, הקול הנצחי נשמע, ותו לא" (בובר, אני ואתה).

הנס בתפיסה הזו הוא ה"סימן" לנוכחות הקדושה בחיינו. אין בו שום דבר אל-טבעי או על-טבעי. הוא, אם תרצו, "היזכרות". היזכרות אנושית בנוכחותו של טוב, שהוא מעבר למה שגלוי לעין. היזכרות באלוהים, בפוטנציאל החיובי שבקיום. נגיעה בו, היצמדות רגעית ונפלאה אליו. השתאות, התפעלות, התפעמות, פליאה – הן אימננטיות כאן. בלעדיהן הנס איננו נס. הן השוברות את "חוקי הטבע" של השגרה, ההרגל, ההתייחסות למציאות כמובנת מאליה. זהו פך שמן, שמרבה את האור בחיים.

שיימלאו חיינו בנסים.

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s